החזון הסולארי של ישראל

החזון הסולארי של מדינת ישראל – שנה לתקנות האנרגיה הסולארית / דורי דודוביץ

שנה עברה מאז נכנסו לתוקף תקנות רשות החשמל, המאפשרות לחברות ואנשים פרטיים, להקים מתקנים סולאריים פוטו וולטאיים, לייצר חשמל ולמכור אותו במחיר אטרקטיבי חזרה לחברת החשמל.

ציון שנה לכניסתן לתוקף של התקנות, הינו גם מועד ראוי לביצוע בחינת ביניים של התקנות.

לכאורה, מדובר על הצלחה מוגבלת מאוד, מתוך 50 מגה וואט שהוקצו על ידי רשות החשמל ליצרני אנרגיה סולארית פרטיים, נוצלו בשנה האחרונה 1.5 מגה וואט בלבד. בפועל, המצב אופטימי יותר שכן לאחר התמודדות עם מחלות הילדות האופייניות לכל ההתחלות, יש תחושה שהפקק נפתח, קצב ההתקנות עלה ובשנה הבאה צפוי קצב ההתקנות להיות גבוה במאות אחוזים ואף יותר.

אך לא רק כמות ההתקנות צריכה להיבחן, כי אם גם המגזרים שבן התבצעו. טרם כניסת התקנות לתוקף היה עיסוק רב ביכולתם של בעלי משקי בית פרטיים, להציב קולטים על הגגות ולהפוך באמצעותם את ייצור החשמל לאפיק השקעה ידידותי לסביבה ואף ריווחי. רבות דובר על האלמנטים החינוכיים של החוק שבזכותו משפחות רבות יזכו למכור חשמל, להרוויח מכך ובדרך לספוג מעט מודעות סביבתית. בפועל המגזר הפרטי כמעט ונשאר מחוץ לתמונת ההתקנות כשבמקום יעד מתוכנן של 30% מסך ההתקנות, רק 1.5% מההתקנות נעשו בסופו של דבר בבתים פרטיים. 

יש לכך סיבות רבות, אך העיקרית שבהן הינה כלכלית, היקף ההתקנה הקטן והעובדה שמשקי בית פרטיים, אינם זכאים לקיזוז מע"מ, הפכה את ההתקנה לבעלת כדאיות נמוכה למשקי בית פרטיים, דבר שאיננו מהותי בכל הקשור להיקף ייצור החשמל, אך מהותי מאוד בכל הקשור לערך המוסף ההסברתי שהיה חלק מההנמקות להתקנת התקנות.

הפתעה נוספת הייתה כי דווקא המגזר החקלאי היה הפתוח ביותר לקליטת הטכנולוגיה החדשה. בעוד שגורמי התעשייה והמסחר היססו, הקיבוצים והמושבים אימצו בהתלהבות את האנרגיה הסולארית, כשכמעט 90% מהקולטים הותקנו במגזר החקלאי, על רפתות, לולים, מבנים חקלאיים אחרים, מאגרי מים ועוד. הקליטה המהירה של הטכנולוגיה הסולארית במגזר החקלאי, ראוי שתזכה ליותר התייחסות מצד המדינה שטוב תעשה אם תפעל על מנת לסייע למגזר החקלאי לפתח את התחום עוד יותר באמצעות   הרחבת סוגי הקרקעות עליהן ניתן להקים מערכות, הגדלת כמות המתקנים שניתנים לרכישה על ידי צרכן יחיד ועוד.

שנה אחרי התקנת התקנות, אנחנו עדיין רחוקים מאוד מהחזון לפיו מעל כל גג שני במדינת ישראל יותקנו קולטים סולאריים, ועדיין לא קרובים ליעד שמוגדר לישראל בפרוטוקול קיוטו לפיו עליה להגיע עד 2020 ליעד של 20% מייצור האנרגיה שייעשה באמצעות אנרגיות מתחדשות. יחד עם זאת, אנחנו נמצאים בשלב מתקדם הרבה יותר מזה בו היינו לפני שנה. היום אנחנו יודעים שהחזון אפשרי, אנחנו רואים כיצד התוכנית העסקית מתממשת, כיצד ניתן להרוויח כסף מאנרגיות מתחדשות ובטוחים ביכולתנו לצעוד קדימה ולהפוך את מדינת ישראל למדינה מובילה בכל הקשור לייצור אנרגיות מתחדשות בכלל ואנרגיה סולארית בפרט.

בגרמניה כבר היום במרבית היישובים הכפריים, רואים קולטים על גגות רבים ויפאן כבר הגיעה ליעד של 20% מייצור החשמל שנעשה באמצעות אנרגיות מתחדשות. בשנה האחרונה ישראל התקרבה מאוד ליעד הזה, כשהבנו שאם רק רוצים, ניתן להפוך את החזון למציאות.  

החזון הזה לא רק שיהפוך את מדינת ישראל למובילה בתחום האנרגיה המתחדשת, אלא גם יהפוך את הפריפריה למובילה בתחום בתוך ישראל. גם בכל הקשור לאנרגיה סולארית וגם ביחס לאנרגיות מתחדשות אחרות, הפריפריה היא מוקד העשייה. הבשורה שמגיעה מצפון ומדרום היא זו שמקדמת את ישראל ליעד ובדרך היא יכולה לסייע גם לאותם אזורים, הן ביצירת מקומות עבודה והן בהפיכתה של הפריפריה לאבן שואבת לאנשי מחקר ופיתוח.

שנה אחרי, הקשיים עוד לא מאחורינו, אבל העתיד נראה מבטיח לקראת הפיכתה של מדינת ישראל למובילה בתחום האנרגיות המתחדשות.

הכותב הוא מנכ"ל חברת סולארית – דוראל, מהחברות המובילות בישראל בתחום הקולטים הסולאריים